חלק א' - 'דעת חיים' – שבועות
אנו בתוך לב ליבם של שלושת ימי ההגבלה.
שלושת הימים בהם נאספנו לקראת המעמד בו נפלו כל המסכים המבדילים וניתנה לנו תורה המאחדת בין אדם לבוראו, אדם לנשמתו ואדם לזולתו, ועולמו.
מה הוביל לכך? - ומה אנו יכולות ללמוד מזה ?
ומה יוולד מכך? - מה יוולד בנו מהתקופה הארוכה מפסח ועד שבועות ?
מה הוביל לכך -
א. כאיש אחד בלב אחד
א' סיון - "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי:" "..וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" – רש"י מפרש: "כאיש אחד בלב אחד, אבל שאר כל החניות בתרעומות ובמחלוקת (מכילתא שם): כן, אנו בדרך כלל פוגשות את חלקו הראשון של דברי רש"י.. אבל לאורך הדרך היה מאתגר. גם כעת, בכל ימי ספירת העומר, סביר להניח שנפלנו וקמנו, כל המשפחה בבית - נשברנו והתעודדנו, הצלחנו ושוב.., ושמא גם מול בוראנו שרק מיטיב ומיטיב ומיטיב עמנו?!
אבל ברגע האמת!
ברגע ש:אני מזכירה לעצמי את הידיעה – שיש תכלית לחיים - שם האמת שבי פוצחת החוצה. שם כל היצרים, הכעסים, כהות החושים, המעכבים - מתפצחים. האמת שחבל לבזבז זמן על פילוגים, חשוב לפתור דברים ולהתמקד בלהוסיף חיים.
ברגע שאני מזכירה לעצמי את הידיעה – כולנו בשורש אחד.
כל אחד מאתנו טועה, אף אחד לא מתכוון במכוון לפגוע באחר, שם אנו נעמדות "..כאיש אחד בלב אחד".
ברגע שאני פוגשת את שורש האהבה – בקירבי, לבוראי, אז היא שופעת כלפי כל אחת.
אז הרצון להעניק, לעודד, לכוון, לראות את האיכויות שבכל אחת גדל ומתרבה.
בעיקר להיות חלק ממכלול. חלק שדרכו מתגלה אהבת הבורא לברואיו.
זה גם מדד טוב לראות איפה אני נמצאת – עד כמה חשוב לי לראות את הטוב בכל אחת?
ועד כמה מיטיבה לזולת?
ברגע האמת - "..כאיש אחד בלב אחד"
רוצה אני ! - גם באהבה גם בריחוק.
ב' סיון – משה עולה להר סיני והקב"ה מצווה עליו למסור את אלו הדברים לישראל : אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי: {ה} וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ: {ו} וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ.."
השם רוצה בך להיות חלק מגוי קדוש. זו אחריות. אבל נראה שלא צריך לשכנע את עם ישראל..
ג' סיון – משה רבנו מוסר את תשובת העם: "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה".
כן, אני רוצה להיות גוי קדוש, שלושה ימים שאני עושה כביסה לכבוד זה!
ואני רוצה כל יום מחדש לחדש את הרצון הזה.
עם ישראל רצה קירבה , רצה את הדרך לקירבה- תורה.
במבחן האמת , ביקשנו גם ריחוק.
היום - חיינו מורכבים עם קירבה וריחוק.
סביר שאני יודעת מה מתוך התורה קל לי ואני מתמסרת אליו באהבה,
ומה נקודות הקושי שעליהם אני עובדת מול השם, תורתו וזולתו.
כל דיני טומאה וטהרה אומר הרמב"ם נועדו לגרום לכך שלא נהיה כל הזמן בבית המקדש, כדי שערכו,
והיראה שלנו מהקודש לא תפחת. יש עת לכל דבר. להתקרב ולהתרחק.
לפעמים אפשר לחשוב – התרחקתי, סימן שאני לא ראויה לקשר עם ה', ולא מסוגלת להצליח בתיקון המידות.
בדיוק ההפך!
זו סיבה טובה, לבנות רצון חזק יותר. להתגעגע לקשר. לבקש את התורה יותר.
מעמד הר סיני היה עת רצון
אבל הוא היה תחום, בריחוק מההר - שלא נפרוץ כל גדר,
אלא כדי שנבנה רצון שיהא מתחזק לפעול בתוך הגדר.
בנקודות הקושי - מבקשת להתאמץ.
במקומות שקל לי להתמסר- מבקשת להתמסר אבל לבדוק שלא נפרצה הגדר הלא נכונה.
ד' סיון – ה' יתברך אומר למשה רבנו :"..הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְהוָֹה:
מה העם הקדוש הזה, שמתעורר עונה למשה? אנחנו לא רוצים שאתה תמסור לנו את התורה, אנחנו לא רוצים שליח, אנחנו רוצים דיבור ישיר, שיחה קרובה, קרובה, ישירות מהשם.
אני רוצה קירבה לה', אני רוצה קרבה לעם ישראל.
רצוננו לראות את מלכנו!! אנו עונים.
אז -
הקב"ה משנה את התוכנית!
למה?
כי אנחנו ביקשנו!
הוא הקשיב לנו מקרוב..
אם היינו רוצים להשאר רחוק, שם היינו נשארים.
זה תלוי בנו. אוי, כמה שזה תלוי בנו.
ההחלטות של כל אחת, הרצונות של כל אחת, הבחירות של כל אחת, התפילה של כל אחת, השם יתברך "סופר" אותך מקרוב. כמה כח יש בכל כביסה שאת עושה, במיוחד כשאת מרגישה רחוקה.
השם הסכים לרדת על הר סיני ולא דרך שליח - "וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד ה' לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי:" כי אנו ייחלנו - רצוננו לראות את מלכנו.
וכן, בסוף נבהלנו, וקיבלנו שילוב, חלק ראשון הקב"ה נתן לנו, וחלק שני משה רבנו העביר לנו (לפי פירוש רש"י).
כי נכונים לנו הקירבה והריחוק. כל דבר בעיתו.
מה התקבל מכך?
והנה מגיעה המחלוקת המפורסמת – מתי בפועל התקבלה התורה?
בו' סיון, או בז' סיון?
אחרי שלושה ימים או שמשה רבנו הוסיף יום מדעתו?
להלכה, נפסק שהתורה ניתנה ב- ו' סיון.
ומפרש המהר"ל פירוש נ פ ל א!
בו' סיון הקב"ה היה מוכן לתת אותה,
ובז' סיון אנו היינו מוכנות לקבל אותה.
בשורה התחתונה - השם תמיד ממתין לנו.
לסיכום - אני שואלת את עצמי, ואתכן חברותי, כמה באמת קיבלתי פנימה את התורה, מליל הסדר ועד עתה?
גם ברגעים של התפעלות, וגם ברגעים שהאורה רחוקה.
אני סופרת - איזו תורה קיבלתי עד כה ? ואיזו תורה עוד רוצה לקבל פנימה?
ככל שההשתוקקות גדולה יותר, כך אוכל לקבל אותה יותר.
ברגע האמת.
להורדת החוברת
למחשב לחצי על
הסמל למטה
חלק ב ' - 'ובחרת בחיים'
מגילויי הדעת של ליל הסדר, דרך ימי העבודה בספירת העומר, ועד הרגע הזה: איזו תורה קיבלתי עד כה
ואיזו תורה עוד רוצה לקבל?
1. הריצי במחשבתך את הזמן אחורנית, היזכרי בדעת, בהרהורי תשובה, שה' פתח לפנייך בימי ההכנה לפסח,
בליל הסדר ובחג עצמו. איזו דעת השם האיר בכך בתחילת הדרך? כתבי אותם:
(לדוגמא: הבנתי שהחיים הם בכאן ועכשיו, בלהשקיע ברצון השם במציאות שנמצאת לפני ברגע הזה ממש)
______________________________________________________________________________________________
______________________________________________________________________________________________
______________________________________________________________________________________________
______________________________________________________________________________________________
________________________________________________________________________________
2. מה מתוך אלו הדברים, הפנמת ללב פנימה בימי הספירה? כלומר: שהם לא רק בגדר רעיון טוב, אלא שאת
חווה אותם בתוכך. גם אם עוד לא הצלחת ליישם בדיבורים או מעשים, כלומר הדעת והבחירה עוד לא שלמה.
לדוגמא: משהיא שבליל הסדר ה' פתח לה ידיעה עמוקה יותר בהבנה שכל קושי
שמגיע אליה מבני אדם בורא עולם הוא זה שנתן להם רשות לפנות אליה. אם בימי ספירת העומר היו כמה פעמים
שהיא הצליחה כך להתייחס למקרה, לפניו או אחריו, שתכתוב זאת כעת. .
(שימי לב! זה לא צריך להיות בשלמות או כל הזמן)
כל שנה אנחנו מוסיפות עוד קומה ועוד קומה. התהליך הוא כל הזמן מתפתח.
______________________________________________________________________________________________
______________________________________________________________________________________________
______________________________________________________________________________________________
______________________________________________________________________________________________
______________________________________________________________________________________________
______________________________________________________________________________________________
3. מה מתוך אילו הדברים הצלחת ליישם במעשים, בהרגלים חדשים? לדוגמא: אותה אשה שקיבלה דעת
חזקה יותר של אמונה במחשבה, ובלב, גם הצליחה בעת הניסיון לנהוג על פי הדעת הזאת. לזכור שהיא מול
השגחה פרטית, לברר בתוך עצמה מה רצון השם ממנה כעת, וליישם זאת.
גם על דבר אחד את צריכה לרקוד, כי כל דבר הוא זרע שיגדל בהמשך!
כל דבר טוב שהצלחת בו יתן לך אמונה וכח שאת יכולה להמשיך להשתדל ותצליחי עוד הרבה יותר בשנים הבאות.
_____________________________________________________________________________________________
______________________________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________________________
4. צייני דבר אחד מתוך התורה – בבין אדם למקום/ בבין אדם לחברו/ בבין אדם לעצמו, שטרם הצלחת
ליישם, שהיית רוצה בחג השבועות להתפלל עליו, ללמוד אותו, כדי שיכנס בך ולתוך חייך? (כשתקומי מהזמן
חיבור הנ"ל, בררי איפה בתורה את יכולה ללמוד על אותו עניין, הכיני אותו ללימוד לליל שבועות, או להיום.)
_____________________________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________________________
5. צייני דבר אחד מתוך התורה – בבין אדם למקום/בבין אדם לחברו/בבין אדם לעצמו, שהצלחת לזרוע ממנה
לתוך הלב והמעשים. תורה שהיית רוצה להמשיך להתפלל עליה, ללמוד אותה ולהגיש אותה כביכורים
להשם יתברך? להודות לו על שנתן לך את הכח, העזרה, והדעת לקנות אותה לתוך חייך?
_____________________________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________________________
חג מתן תורה שמח!
בתפילה להשם יתברך, שיפתח ליבנו לעובדו באהבה וביראה, בזמני קרבה ובזמני ריחוק,
בחיבור עמוק למשפחתנו, לחברותינו, ולעם המתוק והקדוש שלנו!
באהבה והערכה לכל ההולכות יחדיו בדרך,
אשמח לשמוע מכן, מה עבד לכן, מה אהבתן, ומה אתן מבקשות בעתיד,
דקלה לאה הראל וצוות דעת חיים.